פסיכולוגיה חיובית

אחרי הרבה זמן בללמוד את ההיבטים הפתולוגית של האדם, מדע הפסיכולוגיה החלה גם להתמקד בחיובי שבו. מסע מרתק שיובילו להבנה עמוקה יותר של האדם וגלוי מחדש בנקודות החוזק שלו.

המחקר של רווחה ואושר היה עד סוף המאה העשרים, בגדר מותרות ואוסרני בעולם המדעי. לא בלי היגיון מסוים, במשך זמן רב סברו שהמדע הפסיכולוגי צריך להתמקד בפתרון תחלואי כמו, פוביות, דיכאון או בעיות מיניות. כתופעת לוואי של התמקדות יתר זו על אדם עם בעיות, ייצר דמוי ביסודו פתולוגי של אדם: עם מעט יוצאים מן הכלל כל האנשים נראים מלאים קונפליקטים לא מודעים,עם חוסר כישורים, נטיות סוטות פחות או יותר מודחקות, וכו'.

עם זאת, במשך זמן רב אף אחד לא הבין כי חלקים "השחורים" אלה, היו ברוב המקרים חלק קטן לעומת החיוביים אשר נכחו גם אבל ברקע. פסיכולוגים ופסיכיאטרים הוכשרו רק כדי לראות את השלילי והלא-מתפקד, ולכן רבים לא היו מסוגלים לראות שום צד חיובי באנשים שטיפלו.

עכשיו, למרבה המזל, דברים החלו להשתנות. כעת אנו מתחילים להיות מודעים לכך שרוב הגברים ונשים, עדיין תמיד עם היבטים שאפשר לשפר, מי מה שאנחנו באמת מלאים זה מפוטנציאל חיובי.

"לסיכום ביניים, הראשון שהיה צריך להיות מטופל בפסימיות פתולוגית ... הוא האיש המקצוע ולא החולה"!

הפסיכואנליזה, אם כי בזמנה נתנה השקפה מאוד חדשנית של כמה תהליכים מנטאליים, היא כנראה גם מאוד אחראית בשליליות זו בתפיסה על בני האדם. השפה המבהילה המתוארת, לעתים קרובות, את הבעיות של הרוב המכריע של המטופלים היא הוכחה בכך: דחפים אוראלים ואנאלים, רצון להרוג את אביו, חרדת סירוס, רצונות נרקיסיסטיות.

כפי שאפשר לראות, ביטוים אלה הם לא יותר מי הצגה של שפה מרושעת, שלצערי לא תרמו יותר מי לעמעם התובנות המבריקות של זיגמונד פרויד. מאז המשימה הייתה, בקרב רבים אחרים, לשחזר את הנתיב ולבנות שפה הוגנת יותר עם בני אדם. עם ההשפעה של הפסיכולוגים הומניסטיים של אמצע המאה העשרים, קרל רוג'רס ואברהם מאסלו במיוחד, זה הופך לנפוץ יותר לפסיכולוגים לדבר על עוצמות, רווחה, התפתחות, חוסן, שביעות רצון ובריאות. מעניין לציין, כי התנועה הזאת של ההרחקה מי השלילי היא גם מתרחשת בתחום הרפואה, הנמצאת כעת ממוקדת הרבה יותר על מושגים כמו איכות החיים, קידום בריאות, מניעה וכו'.

בתוך השדה של הפסיכולוגיה, בשנים האחרונות, התפתחה גישה ממוקדת בהשקפה חיובית כלפי בני אדם, שנקראת "פסיכולוגיה חיובית", בהנהגתו, בארה"ב, של מרטין זליגמן מאוניברסיטת פנסילבניה. בין היתר כתוצאה של תנועה זו, יש מחקר רב במה הן התכונות שהופכות אנשים יותר שבעי רצון מחייהם מאחרים, או הגורמים המאפשרים לאדם להתגבר לאובדן או טראומה.

במחקר עד כה, אחד היישומים המעניינים ביותר של הפסיכולוגיה החיובית הוא שאנחנו מתחילים להכיר כמה גורמים המעידים את הדרך אל האושר. לדוגמה, אנו יודעים כי היבטים הבין-אישיים משחקים תפקיד מהותי, למעשה, במרבית המחקרים הוא כנראה המנבא החשוב ביותר של רווחה. נראה, אם כן, שלהשקיע זמן ומאמץ כדי לבנות רשת של קשרים בריאים עם דרגה גבוהה של אינטימיות ואמון הוא אחד מהדרכים הבטוחים ביותר לבריאות נפשית.

יתר על כן, הגישה האישית בחיי היומיום שלנו יכולה להיות גם כן פקטור מאוד משמעותי. לדוגמה, אופטימיות התגלה כגורם מרכזי בבריאות הנפשית וגופנית.

לסיכום, הפסיכולוגיה יותר ויותר מתמקדת בלחקור את מקורות רווחה ושביעות רצון, ולהחזיר תמונה מאוזנת יותר של אנשים ברמה הפסיכולוגית, המשקפת לא רק את החולשות, אלא גם את נקודות החוזק שלהם.
יש לקוות שהמאמצים אלה ייתרמו איכשהו לקידום בניית חברה טובה יותר, חיובית יותר ובריאה יותר.